דיקור סיני לבעיות פריון

קצת קשה להסביר על רגל אחת את התפיסה של הרפואה הסינית לגבי פריון וזאת משום שיש הרבה מאוד גורמים שמעורבים בתמונה. מלבד חמשת האיברים שאחראים על כל הפיזיולוגיה "הרגילה" של גוף האדם, בנושאי פריון מדברים הרבה גם על המעורבות של: שמונת המרידיאנים המיוחדים, על מרידיאן החיבור המיוחד של הלב אל הרחם, ובנוסף מתייחסים אל הרחם ואל בלוטת הערמונית כאל איברים מיוחדים. בצורה כללית מאוד ניתן לומר שבחלק משמעותי מהזוגות הסובלים מאי- פריון, נמצא חוסר איזון בין הכבד, הכליות והטחול.

באופן עקרוני, הגישה שלי כלפי טיפולי פוריות נחלקת לשני מצבים: מצב בו ישנה סיבה ידועה שגורמת להפרעה בכניסה להריון, ומצב בו לא ידועה סיבה שמונעת כניסה להריון.

במקרה בו ישנה סיבה ידועה מדוע אין הצלחה בכניסה להריון הטיפול יגזר מאותה סיבה. במטופלים עם ספירת זרע נמוכה ננסה להעלות את ספירת הזרע, בקרה ובו יש הפרעה הורמונלית ידועה ננסה לאזן את אותה מערכת וכו'.

במקרה ובו לא ידועה סיבה שמונעת כניסה להריון הטיפולים מגיעים מזווית מעט שונה. בגדול, אני מבין את זה כאילו הגוף לא מאפשר להכנס להריון משום שהוא לא מעריך שההריון יצליח. מנסיוני, בחלק משמעותי מהמקרים האלה, הבעיה המשמעותית ביותר היא למעשה סטרס. אנו נוטים קצת לזלזל בהשפעה של לחץ על חיינו ומתייגים בעיה שכזו בתור "פסיכוסומטית" ובכך מזלזלים בה יותר, כי ההנחה המובלעת בתיוג הזה, היא שלמעשה הבעיה בשליטתנו, כשלהלכה, היא ממש לא.

כדי להבין עד כמה עמוקה, ועד כמה אינה בשליטתנו ההשפעה של הסטרס יש צורך להכיר קצת את מערכת העצבים האוטונומית. מערכת העצבים האוטונומית שולטת למעשה על כל פעילויות הגוף שאין לנו בהן שליטה ישירה. למשל: הזעה, קצב לב, הפרשת חומצות עיכול וכו'. מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משתי זרועות: הזרוע הסימפטטית שאחראית על תפקודנו במצבי חרום וידועה בכינויה fight or flight, והזרוע הפאראסימפטטית שאחראית על תפקודנו בזמן מנוחה וידועה בכינוייה rest and digest. מערכת העצבים האוטונומית היא מערכת עתיקה מאוד בהתפתחות האנושית ולמעשה, אין לנו עליה שליטה קוגנטיבית כמעט. המערכת הזו מגיבה לגירויים חיצוניים מסויימים ומחליטה האם צריך ליצור תגובה שמתאימה לתפקוד במצבי חרום: לאפשר פעילות מקסימלית של שרירים, להוריד רגישות לכאב,

לחדד את הראיה וכו', למעשה כל דבר שיאפשר לנו לשרוד עימות מסוכן בטווח קצר. או, שאפשר לשמור על תגובה שמאפשרת לישון, לעכל מזון וכו' כלומר כל דבר שנחוץ לגוף שלנו לצורך תפקוד בטווח ארוך.

בחיים המודרניים, שבהם הסכנות השתנו מאוד (אנחנו כבר לא בורחים מנמרי שן חרב וממותות...) הזרוע הסימפטטית עדיין פועלת המון, פשוט מגירויים בעצימות נמוכה הרבה יותר ממה שהיא תוכננה להגיב אליהם, ולדעתי כתוצאה ישירה מכך היא מופעלת בתדירות רבה הרבה יותר ממה שהיא הופעלה בעבר האבולוציוני שלנו. למעשה כל פעם שאנו חווים סטרס, מה שקורה מאחורי הקלעים הוא, הפעלה של המערכת הסימפטטית. כאמור, היסטורית, המערכת הזו נועדה לאפשר לנו תפקוד אופטימלי במצבי דחק קיצוני לזמן קצר, כשהדגש הוא על זמן קצר. כשהמערכת הזו מופעלת לאורך זמן היא למעשה פוגעת בתפקוד הגוף לטווח ארוך משום שהיא מונעת קיום תהליכים שאפשריים רק במצב מנוחה ובנוסף, היא דורשת הרבה מאוד משאבים מהגוף. אם לחזור לפריון, כשיש סטרס הגוף מבין שיש סכנה קיומית, ובשעת סכנה שכזו הוא לא יאפשר להכנס להריון. באמצעות הדיקור אפשר להביא לאיזון מערכת העצבים האוטונומית וכך להגביר משמעותית את הסיכוי להכנס להריון, ובנוסף מרוויחים הרגשה טובה יותר, תהליכי עיכול יותר טובים ושינה ערבה...